משפחת אליקים געצל פרל הגיעה לא"י בסוף המאה ה19 במטרה לייסד את המושבה "מחניים" ולהגשים חיים של התיישבות חקלאית. כעבור ארבע שנים, לאחר שנסיון ההתיישבות כשל, מצאה עצמה בלב היישוב היישן בצפת. געצל ובניו הגשימו את החלוציות בדרכים אחרות.
כמעט בכל אבן בצפת, בכל סמטה, בכל בית ובכל אירוע משמעותי בחיי העיר, טבוע חותם המשפחה ואלה אוצרים בחובם את סיפורה.
משפחת פרל ומשפחת ברש"ד התחברו בקשר נישואין של חנה בתו של יואל ברש"ד וזאב מתתיהו פרל. יואל ברש"ד וזאב פרל היו שונים אחד מהשני ויחד עם זה היו ביניהם קווי דמיון. שניהם הטיפו ליצירת מקורות פרנסה יצרניים, שניהם פעלו להבאת המודרניזציה לעיר, ויצרו מקומות עבודה לרבים מאנשי צפת. השוני בינם בא לביטוי בהשקפותיו המודרניות של יואל בנושא חינוך והשכלה, וכן בהיותו פחות קפדן בענייני דת, בעוד זאב פרל ראה בעיקר את החינוך התורני ולצדו חינוך כללי. שניהם היו חלוצים בדרכם ומחוברים למעשה הציוני, גם אם לא קראו לו בשם זה. אישיותם של יואל ברש"ד וזאב פרל מסמלות בעיני את הזרמים והרוחות שנשבו בזמנם בישוב היהודי בארץ ובפרט בצפת. זו הסיבה ששניהם נבחרו להיות הציר המרכזי של עבודתי ואליהם חיברתי את הדמויות הרבות והמגוונות של בני המשפחה האחרים.
זמן רב הקדשתי לאסוף את העדויות והמסמכים ולאמת אותם עם הסיפורים, בכל פעם נחשפתי לגילוי חדש, דמות נוספת שצורפה כפיסה נוספת בפאזל . האינטרנט יצר קשר חי ופועם עם צאציו של שיינוויל שידענו על קיומם וחלקם הגיע לבקר בישראל. גם ביניהם היו שהתעניינו וחקרו את תולדות המשפחה שבחרה לנדוד לארצות הברית. וכל פעם אנו מוצאים חוטים חדשים המחברים ביננו.
ואני מודה להם. להרב גודמן, ללואיס פרל, לאניטה לפל, ללאורה ודייויד ויינמן, ועוד שכרגע נשמטו מזכרוני
בהזדמנות זו אני מבקשת סליחה מהמתים על כך שלא הקשבתי מספיק לסיפוריהם ולא שאלתי שאלות, אך זהו טבע האדם. בהיותו צעיר הוא עסוק בעתיד וככל שמתבגר הוא חופר בעבר.
התפקיד שלי הסתיים בכך שהעליתי את "התורה שבע"פ" של המשפחה שלנו ל"תורה שבכתב", ומי יודע, אולי בבוא היום ואגשים את חלומי להפוך את המחקר הזה לרומן משפחתי שאולי יעורר עניין בקרב הדורות הצעירים.
